מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר בימים האחרונים את התרופה סימטריו (Simtriyo) לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) במבוגרים ובילדים. התרופה של חברת Otsuka היפנית, שהחומר הפעיל בה הוא סנטנאפדין (centanafadine), ניתנת פעם ביום בכמוסה בשחרור מושהה. היא אושרה למבוגרים ולילדים מגיל שש ומעלה שמשקלם לפחות 20 ק"ג. בחברה ציינו כי התרופה צפויה לצאת לשוק האמריקני בהמשך השנה, לאחר השלמת הליך הסיווג שלה בידי המנהל האמריקני לאכיפת הסמים (DEA).
סימטריו היא התרופה היחידה שאושרה לטיפול ב-ADHD ופועלת באמצעות עיכוב הספיגה החוזרת של שלושה מוליכים עצביים: נוראפינפרין, דופמין וסרוטונין (NDSRI). כך היא מגבירה את זמינותם במסלולים במוח המעורבים בקשב ובהתנהגות. אנליסטים של חברת Jefferies ציינו בדוח שצוטט ב-Fierce Pharma כי ה-FDA מסווג את התרופה כממריצה, ככל הנראה בשל השפעתה על מערכת הדופמין במוח.
שיפור בתסמינים כבר בשבוע הראשון
האישור התבסס על ארבעה ניסויים קליניים בשלב 3, שבהם נמצא שיפור משמעותי בתסמיני ADHD בהשוואה לפלצבו (תרופת דמה). בשני מחקרים שכללו יחד יותר מ-800 מבוגרים, שיעור גבוה יותר מהמטופלים שקיבלו סימטריו השיגו לאחר שישה שבועות שיפור של לפחות 18 נקודות בסולם להערכת תסמיני ADHD, בהשוואה למטופלים שקיבלו פלצבו. שיפור בתסמינים נצפה כבר בשבוע הראשון לטיפול.
בשני ניסויים נוספים נבדקה התרופה בילדים בני 6 עד 12 ובמתבגרים בני 13 עד 17. המתבגרים קיבלו מינון גבוה של 328.8 מ"ג פעם ביום, מינון נמוך של 164.4 מ"ג או פלצבו. הילדים הצעירים יותר קיבלו מינון גבוה או נמוך שנקבע בהתאם למשקלם, או פלצבו. בקרב הילדים והמתבגרים שקיבלו את המינון הגבוה נמצא שיפור משמעותי בתסמינים, כפי שנמדדו בסולם ADHD-RS-5, בהשוואה לקבוצת הפלצבו.
לפי החוקרים, פרופיל הבטיחות של התרופה היה טוב בארבעת המחקרים, אך דווחו גם תופעות לוואי. בקרב ילדים בני שש עד 12 התופעות השכיחות ביותר היו פריחה וירידה בתיאבון. בקרב מתבגרים דווחו בעיקר ירידה בתיאבון, בחילה, פריחה, כאב ראש וכאבי בטן. בקרב מבוגרים התופעות השכיחות היו כאב ראש, ירידה בתיאבון, נדודי שינה, בחילה, יובש בפה ושלשול. כחודש לפני האישור דיווחה Otsuka גם על תוצאות חיוביות ראשוניות מניסוי בשלב 3b. בניסוי נמצא כי סימטריו הייתה יעילה יותר מפלצבו בקרב מטופלים המתמודדים עם ADHD וחרדה נלווית.
הפרעת קשב עלולה להשפיע על הלימודים, העבודה והתפקוד היומיומי
(צילום: Shutterstock)
הפרעה שמתבטאת אחרת אצל כל מטופל
ADHD היא הפרעה נוירו-התפתחותית כרונית, המתבטאת בקושי לשמור על קשב ולשלוט בדחפים. לפי המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), כ-7 מיליון ילדים וכ-15.5 מיליון מבוגרים בארצות הברית מתמודדים עם ההפרעה. תרופות ממריצות הן הטיפול הנפוץ ביותר, אך מטופלים רבים מפסיקים את הטיפול או עוברים בין תרופות שונות בשל יעילות לא מספקת, תופעות לוואי או שינויים בצרכים ובנסיבות החיים.
פרופ' איריס מנורצילום: פרטי"גם במהלך טיפול, מאחר שהפרעת קשב מתבטאת באופן שונה אצל כל אדם, מטופלים רבים ממשיכים לחוות תסמינים שעלולים לפגוע בתפקוד היומיומי", אמר ד"ר לנארד אדלר, מנהל התוכנית לטיפול ב-ADHD במבוגרים במרכז הרפואי NYU Langone וחוקר במחקרי התרופה. כך אמר בהודעה שפרסמה Otsuka, לפי דיווח ב-Medscape. לדבריו, "אישורה של סימטריו מציג מנגנון פעולה חדש ומרחיב את מגוון האפשרויות העומדות לרשות אנשי המקצוע והמטופלים". הוא הוסיף כי חשוב להציע מגוון טיפולים, משום שההפרעה מתבטאת באופן שונה אצל כל מטופל ולכן יש להתאים את הטיפול לצרכיו הייחודיים.
הטיפולים הקיימים והאפשרות החדשה
לדברי פרופ' איריס מנור, מנהלת היחידה להפרעות קשב וריכוז במרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית, בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה שהפרעת קשב היא מצב רפואי מורכב, שעשוי להיות קשור גם לתהליכים נוספים בגוף.
"כיום, בעולם וגם בישראל, הפרעת קשב נתפסת יותר ויותר כבעיה רפואית לכל דבר", היא אומרת. "נחקרת גם האפשרות שמנגנונים דלקתיים מעורבים בהפרעה, לצד גורמים גנטיים ותורשתיים. אנחנו רואים קשר גם לתחלואה גופנית, שרופאים רבים עדיין אינם מכירים מספיק, ובה אסתמה, אטופיק דרמטיטיס, השמנה, סוכרת וזיהומים מסוגים שונים. נמצאו גם רמות גבוהות יותר של ציטוקינים, חלבונים המשתתפים בתהליכים דלקתיים".
הטיפול המקובל ביותר כיום מבוסס על תרופות ממריצות, ובהן ריטלין ואטנט. "התרופות האלה ונגזרותיהן נחשבות כיום לטיפולים היעילים ביותר", מסבירה פרופ' מנור. "עם זאת, יש להן תופעות לוואי, וכ-15%-20% מהמטופלים אינם מגיבים אליהן היטב. חלקם אינם מגיבים לטיפול עצמו ואחרים נאלצים להפסיק אותו בשל תופעות לוואי משמעותיות".
הטיפול בהפרעת קשב מותאם לצרכים ולתגובה של כל מטופל
(צילום: shutterstock)
לדבריה, בישראל קיימת כיום אפשרות מרכזית אחת שאינה ממריצה: אטומוקסטין, המשווקת בשמות המסחריים סטרטרה ואטומיק. "היעילות שלה נחשבת נמוכה יותר מזו של התרופות הממריצות, אבל גם פרופיל תופעות הלוואי שלה שונה", היא אומרת.
אפשרות נוספת היא גואנפצין (Guanfacine), המוכרת גם בשם המסחרי אינטוניב (Intuniv). לאחר שנים של מאמצים נכללה התרופה בסל הבריאות לשנת 2026 כקו טיפול שלישי לילדים ולבני נוער בני 6 עד 17. ניתן להשתמש בה כטיפול יחיד או כתוספת לתרופה ממריצה. "היא פועלת במנגנון שונה, שמכוון יותר לוויסות", מסבירה פרופ' מנור.
תופעות הלוואי קלות עד בינוניות
באשר לסנטנאפדין, החומר הפעיל בסימטריו, מסבירה פרופ' מנור כי התרופה פועלת באמצעות עיכוב הספיגה החוזרת של שלושה מוליכים עצביים: נוראפינפרין, דופמין וסרוטונין. בכך המנגנון שלה דומה בחלקו לזה של אטומוקסטין, שפועלת על נוראפינפרין, אך הוא רחב יותר. "התרופה נבדקה בילדים ובמבוגרים, ולהערכתי היא עשויה להיות יעילה יותר מאטומוקסטין", אומרת פרופ' מנור. "תופעות הלוואי שנמצאו במחקרים היו ברובן קלות עד בינוניות. לצערי, אין לנו עדיין ניסיון איתה משום שהיא אינה זמינה בישראל. אני מניחה שהיא תופץ תחילה בארצות הברית, ואז נצטרך לפעול כדי להביא אותה גם לישראל".
לפני שסימטריו תוכל לצאת לשוק בארצות הברית, המנהל האמריקני לאכיפת הסמים (DEA) יצטרך לקבוע את סיווגה כחומר מבוקר - הליך מקובל בתרופות ממריצות הפועלות על מערכת העצבים המרכזית, שעשוי להימשך עד שלושה חודשים. הסיווג עשוי להשפיע על היקף הזמינות של התרופה למטופלים: אם היא תסווג בקטגוריה מחמירה, בדומה לוויוואנס ולאדרל, הדבר עלול להגביל את הנגישות אליה. סיווג פחות מחמיר, לעומת זאת, עשוי להעניק לה יתרון מול תרופות אחרות בשוק ה-ADHD.
התרופה עדיין אינה זמינה בישראל, ולא ברור מתי תגיע לכאן
(צילום: Shutterstock)
אנליסטים מעריכים כי סימטריו עשויה להרחיב את שוק התרופות הלא-ממריצות ל-ADHD, ולא רק להתחרות בתרופות קיימות כמו קלברי וסטרטרה. Otsuka, שרכשה את הזכויות לתרופה בשנת 2017, משווקת בתחום הנוירו-פסיכיאטרי גם את רקסולטי ואת אביליפיי מיינטנה, תרופות אנטי-פסיכוטיות לטיפול בסכיזופרניה ובהפרעות נוספות.
